5.25%
בדולר, 5.25% בשקל ולכם זה לא מזיז למרות שעזה בוערת ושהתהליך המדיני לא הולך לשום מקום, ולמרות שהשווקים המתעוררים בעולם נופלים, השקל עדיין שומר על עוצמתו מול הדולר. כיצד זה קרה? 10.7.2006 גיא רולניק the Marker נניח שהיה ברשותכם כדור בדולח ולפני שנה הוא היה מגלה לכם שהמצב הביטחוני והמדיני צפוי השנה להידרדר, שטיל שייצא מעזה ינחת בבית ספר באשקלון, שחייל ייחטף ושרשתות השידור בעולם יציגו שוב ושוב תמונות של ילדים ותינוקות פלשתינאים פצועים והרוגים מהתקפות חוזרות של חיל האוויר הישראלי. ונניח שהיינו אומרים לכם שאלו תנאי הרקע לתקופה שבה הריבית על הדולר מתחילה לטפס במהירות לכיוון הריבית השקלית, ושבעיצומה של ההתלקחות הביטחונית יש שוויון ריביות בין הדולר לשקל ברמה של 5.25%. לקינוח היינו מספרים לכם שהשווקים המתעוררים בעולם מתרסקים בשיעור ממוצע של 10% עד 30% ומאות מיליארדי דולרים בורחים במהירות מהבורסות שלהם, ושבכלכלה המתעוררת הקרובה ביותר לישראל - טורקיה - מתרסק המטבע ב-20%. ועכשיו היינו מבקשים מכם לתת תחזית אחת פשוטה: מה יהיה שיעור הפיחות של השקל מול הדולר - בכמה אחוזים צריך השקל לרדת כתוצאה מהעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל; לחלופין היינו שואלים בכמה אחוזים צריך בנק ישראל להעלות את הריבית השקלית מעל הדולרית כדי למנוע קריסה של המטבע המקומי כיצד שומר השקל על עוצמתו מול הדולר אף שהריבית על שני המטבעות זהה ומפלס הסיכון בכלכלות המתעוררות בכלל ובמזרח התיכון עולה? אתם בוודאי יכולים להעלות על הדעת שורה של תחזיות שהייתם נותנים, אבל מה הסיכוי שהייתם מפטירים את התחזית הבאה: כל התרחישים האלה לא מטרידים אותנו בכלל; לדעתנו השקל יתחזק מול הדולר ב-5%, המשקיעים המקומיים ימשיכו להתבצר בשקלים, המשקיעים הזרים לא ייבהלו מהתלקחות עזה ובנק ישראל יוכל לשמור את הריבית בישראל ברמה האמריקאית - כיאה לכלכלה ציונית וגאה. אז מה קרה באמת בחודשים האחרונים? כיצד שומר השקל על עוצמתו מול הדולר אף שהריבית על שני המטבעות זהה ומפלס הסיכון בכלכלות המתעוררות בכלל ובמזרח התיכון עולה? אז התשובה הראשונה הטריוויאלית היא שזה לא השקל שמתחזק אלא הדולר שנופל; הנפילה של הדולר בעולם מול שאר המטבעות - ובראשם היורו - מיתרגמת אוטומטית להיחלשות שלו מול השקל הישראלי.
מדירוג עדכני של השבועון הבריטי "אקונומיסט", שפורסם בסוף השבוע, עולה שישראל נחשבת לאחד השווקים המתעוררים הבטוחים ביותר בעולם אבל זאת תשובה חלקית: גם אם ננטרל את קריסת הדולר בעולם - עדיין שער החליפין של השקל מציג עוצמה גדולה בהתחשב בפערי הריביות האפסיים מול המטבעות העיקריים בעולם וההרעה הניכרת במצב באזור. התשובה העיקרית לא טמונה בשערי חליפין בינלאומיים מצטלבים, אלא בשינוי בתפישת הסיכון של המשקיעים הזרים והמקומיים; כיצד הם תופשים את הסיכון, את הכלכלה הישראלית. מדירוג עדכני של השבועון הבריטי "אקונומיסט", שפורסם בסוף השבוע, עולה שישראל נחשבת לאחד השווקים המתעוררים הבטוחים ביותר בעולם: קרובה מאוד בדרגת הסיכון לכלכלות החזקות של דרום קוריאה, טייוואן וסינגפור וניצבת גבוה מעל כלכלות כמו טורקיה, ברזיל, סין, פולין והודו. לא היינו זקוקים לדירוג של ה"אקונומיסט" כדי לדעת את מצבנו: שוק המט"ח הישראלי עבר מזמן להישלט על ידי בנקים זרים - והעובדה שהם אינם רואים בהידרדרות הביטחונית, שוויון הריביות וקריסת השווקים המתעוררים סיבה מיידית למכור שקלים, מלמדת יום-יום על השינוי הדרמטי שנרשם בשנים האחרונות בפרופיל הפיננסי של המשק. היכולת של בנק ישראל לשמור את הריבית הישראלית זהה ברמתה לדולרית בתקופה של הידרדרות ביטחונית, היא מכה נוספת לתיאוריה הידועה שהכלכלה הישראלית תלויה אך ורק במצב הביטחוני. חסידי התיאוריה הזאת גורסים שחבל לבזבז את הזמן ברפורמות כלכליות כואבות, בשיפור התחרותיות, בקיצוץ הסקטור הציבורי, בהורדת האינפלציה ובאימוץ סטנדרטים בינלאומיים - שומה על כולנו לחכות בסבלנות שיגורו זאבים עם כבשים ושנחיה בהרמוניה מלאה עם שכנינו - כי אז הדיווידנד הכלכלי יהיה כה גדול ורב, שנשכח מהעניינים הפעוטים הכרוכים בניהול מקרו כלכלי שפוי. -
כשעזה בוערת והשווקים המתעוררים מסביבנו נופלים - אנחנו קוצרים את הפירות של המדיניות הכלכלית האחראית של השנים האחרונות
ומאחר שהכל תלוי ב"אופק המדיני" וב"תהליך השלום" אנחנו יכולים בינתיים להמשיך לשפוך מיליארדים מיותרים על מערכת ביטחון שמנה, לנפח את הסקטור הציבורי, ולחלק את נכסי המדינה למקורבי השלטון - כי הכל בטל בשישים לעומת מאמצינו הגדולים להביא שלום למזרח התיכון. יחד עם קריסת תיאוריית "הכל תלוי בשלום" קרסה כמובן גם אגדת "הר השקלים", שבה ניפחו לנו את הראש במשך עשור; איימו עלינו שברגע שהריבית בישראל תרד לרמה המערבית, ימס הר השקלים הגדול, מאות מיליארדים ירוצו לדולר, האינפלציה תזנק וכל הישגי המדיניות המוניטרית הכואבת של שנות ה-90 יימחקו.
החדשות הטובות הן שרוב המשקיעים בישראל ובחו"ל ממשיכים להאמין היום בשקל גם כשהריבית עליו זהה לדולר
והנה היום, כשהתהליך המדיני לא הולך לשום מקום, כשעזה בוערת והשווקים המתעוררים מסביבנו נופלים - אנחנו קוצרים את הפירות של המדיניות הכלכלית האחראית של השנים האחרונות: בנק ישראל לא נאלץ להעלות את הריבית בבהילות, השקל לא קורס והמשקיעים הזרים ממשיכים לשפוך לישראל סכומי שיא מדי שנה. אבל, דבר מכל אלה אינו מובן מאליו; אם הממשלה הנוכחית לא תקדם במהירות רפורמות נוספות, לא תמשיך לפנות מקורות לסקטור הפרטי על ידי הקטנת הסקטור הציבורי, ולא תציג מחויבות ברורה לכל אלה - אזי במחזור השפל הכלכלי הבא ניאלץ לחזור לריטואלים הישנים: בריחה מהשקלים, העלאות ריביות מהירות, קיצוצים פראיים ללא אבחנה בתקציבי הרווחה והעלאות מסים. החדשות הטובות הן שרוב המשקיעים בישראל ובחו"ל ממשיכים להאמין היום בשקל גם כשהריבית עליו זהה לדולר; החדשות הרעות הן שמה שהיום הוא מובן מאליו - יכול להיות מחרתיים שוב מאיים ונתון במחלוקת. |
The Case Agianst Israel's Enemies by Alan Dershowitz 
Coming from England and particularly from the BBC, MUST BE SEEN VIDEO! ANOTHER MUST SEE VIDEO |