|
על ציפיות ואכזבות
28/4/2003 ערן בר-טל אחד האלמנטים המרתקים בכלכלה הוא 'ציפיות השוק'. שווקים אינם מתנהגים על-פי המציאות העכשווית, אלא על-פי זו הצפויה להתגשם. לפיכך, לעתים קרובות השוק של היום הוא מציאות המחר. כך למשל, מחירו של מוצר, או שירות, עולה אם צפוי שמחירו יתייקר בעתיד. ובכך, ציפיות השוק מסייעות במידה רבה להתממשותן. דוגמא מוחשית לכך היא התנהגות שער השקל-דולר לפני מלחמת עיראק ובמהלכה. לפני המלחמה השוק הביע חשש קל שהתבטא בעלייה של שער הדולר ביחס לשקל. העלייה הזו לוותה גם בחשש לפגיעה בישראל. ככל שהתקדמה המלחמה לשביעות רצונן של בעלות הברית, התחזק השקל מול הדולר וביטא את הפרש הריביות המוטה לטובת המשקיעים בישראל, בשל הריבית הגבוהה הנהוגה בשווקנו. באופן דומה, ציפיות השוק מאז כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד שר האוצר, יצרו מומנטום חיובי המתבטא בירידה בריבית, עלייה בשערי המניות בבורסה, התחזקות השקל ונרשמה עלייה גם בהשקעות הזרות. הציפיות הללו מסתמכות על האמון שנותנים השווקים בנתניהו כשר אוצר ומתוך היכרות עם גישתו המעודדת השקעות, יזמות וליברליזציה של השוק. ראוי לציין, כי הציפיות הללו כבר תרמו למשק – ובעיקר לשכבות החלשות בו – יותר ממה שמנסה להשיג ההסתדרות בדרישותיה. כך למשל, הריבית השקלית ארוכת הטווח קוצצה ב-3% מאז נכנס נתניהו לתפקידו. משמעות עובדה זו היא קיצוץ בעלות נוטלי ההלוואות (השכבות החלשות ושכבות הביניים) וקיצוץ מקביל ברווחי החוסכים (העשירונים העליונים). 'ובחרת בחיים' אישור הערבויות לישראל (תשעה מיליארד דולר) בקונגרס האמריקני, לא היה עובר אלמלא הציגה הממשלה תכנית התייעלות. בנוסף, ברבע האחרון נרשמה עלייה בייצוא של ישראל – מדד נוסף שעשוי להצביע על ניצני יציאה מהמיתון. עדיין מוקדם לפרש את השינויים במדדי האבטלה ומספר דורשי העבודה, אך אין ספק שהמשך ירידת הריבית, יציבות המחירים ואמון השווקים בישראל (דירוג האשראי), יסייעו גם ביצירת מקומות עבודה חדשים. הבעיה היא שהפירות האלה, הם פירות שאולים. הערבויות, הריבית, הייצוא, דירוג האשראי וכדומה, כל אלה תלויים בהתממשותן של הציפיות. אם חלילה, האוצר לא יצליח ליישם את תוכניותיו, הרי שהקריסה תהא באחת. ההשלכות של אי יישום התכנית יעמדו לפירעון מיידי ועלולות ליצור איום של ממש על יציבות המשק. אנליסטים בעולם מעריכים, כי ישראל תיישם את תכניותיה מכיוון שאין לה ברירה. ההיגיון שבדברי אותם אנליסטים מובן ומושתת על ההיגיון שבציווי 'ובחרת בחיים'. אחד האנליסטים האלה החל השבוע לפקפק בביטחונו הרב בקשר לישראל – באשמתי. הסברתי לו על ההסתדרות. ציינתי בפניו את העובדה שנעלה ממנו, כי ארגון העובדים שאמור להגן עליהם (עלינו) מפני המעסיק הגדול ביותר במשק – הממשלה – הוא בעצמו ארגון מפלגתי, שבראשו עומד ח"כ! ניתן היה לשמוע את ייאושו הרב כשהוא הוסיף ומלמל לעצמו: "והם גם הנציגים של המעסיקים...". שולחן צר וארוך ניתן לדמות את צורתו של שולחן הסדר של עם ישראל לצורתה של מפת המדינה. המטעמים מוגשים למרכז השולחן ולכן הנגישות אליהם קלה במיוחד לאלה המסובים בחלק זה של השולחן. כשישית מעם ישראל יאלצו להסתפק במזון דל - מזון של חסד. מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, לא תוכל לכלכל שישית מתושביה. רבים מהם השתרכו השבוע בפתח בתי-תמחוי של אגודות צדקה, כדי לזכות במצרכי מזון בסיסיים לחג. מרבית הנזקקים – מובטלים. בתוכם קשישים, מוגבלים, עולים חדשים וגם עובדים מוכשרים, מקצועיים ומנוסים שפוטרו ממקומות עבודתם. המובטלים אינם מאוגדים בהסתדרות כלשהי ויש לקוות שלא יהיה צורך בהתאגדויות מעין אלה. ההסתדרות הכריזה, בצדק רב, שהיא אינה הסתדרות של מובטלים, אלא של עובדים. אך במצב שנוצר, המובטלים הם הערובה הטובה ביותר לתנאים הסוציאליים של העובדים. בשיעור בנושא כלכלת שוק באוניברסיטה העברית התריס תלמיד בפני, כי בתנאי שוק חופשי ייווצר עודף היצע של עובדים שיוריד את מחיר העבודה! אך באותו רגע הוא הבין את משמעות דבריו: גם מחירם של המוצרים והשירותים ירד בעקבות הוזלת עלות העבודה. ודרך אגב, יפחת מספרם של המובטלים. אך כיצד ייווצרו מקומות עבודה חדשים? הוא שאל. אז ראשית, כדאי לזכור שמקומות עבודה הם אינם השאיפה המדויקת – השאיפה היא יצירת מקומות עבודה רווחיים – פרודוקטיביים – המניבים צמיחה! יצירת מקומות עבודה לא פרודוקטיבית, היא עניין של מה בכך. בשנות ההיי-טק העליזות, הטיבה המדינה לייצר מקומות עבודה חדשים במגזר הציבורי שמומנו מהכנסות הענף. מספר מיליארדי דולרים מכספי סיוע, עשויים לספק רבבות של משרות מיותרות ולממן אותן. אלא שהחוסן הכלכלי אינו תלוי במקומות עבודה באשר הם – אלא בצמיחה בת קיימא – צמיחה אמיתית. בתנאי שוק, ההיצעים שואפים להיפגש עם הביקושים. כך גם בשוק העבודה. בתנאים מלאכותיים, נוצרות העדפות זרות לשיקולי הכדאיות של יזמות ועבודה. מסיבה זו לעתים קרובות לא כדאי להורה למשפחה חד הורית לצאת לעבוד תוך ויתור על הטבות החד-הורי-מובטל... נראה כי המציאות הזו מחייבת עשיית סדר. סדר מעין זה יעניק למובטל מקום עבודה ולא קצבה; סדר מעין זה יעניק למעסיק רווחים ולא תמריצים; סדר מעין זה יאפשר למדינה לדאוג באמת לצרכיהם של הקשישים, הנכים והמוגבלים ויחזיר את כבודם העצמי של יתר המובטלים. חג חרות שמח! ערן בר-טל |
The Case Agianst Israel's Enemies by Alan Dershowitz 
Coming from England and particularly from the BBC, MUST BE SEEN VIDEO! ANOTHER MUST SEE VIDEO |