עקרי דבריו של מר נתניהו בפני איגוד לשכות המסחר

עמדתו של בנימין נתניהו בקשר להצעת ראש שממשלה, אריאל שרון ,לנסיגה חד צדדית

עקרי דבריו של מר נתניהו בפני איגוד לשכות המסחר

20 March 2004

אפשר היה להתווכח אם צריך היה מלכתחילה לצאת עם היוזמה החד צדדית לנסיגה. הרי מדובר במהלך שהוא לא רק מסובך ומורכב, אלא גם טראומטי: פינוי יישובים, כולל גוש קטיף, עקירת אלפי אזרחים מבתיהם, עקירת מפעלים חקלאיים וכלכליים, וכל זאת ללא הסכם ותחת אש הטרור- - זהו מהלך קשה מאין כמוהו.

לכן חשבו רבים מאיתנו שפינוי ישובים כלשהם היה צריך לעלות כנושא רק במסגרת משא ומתן להסדר קבע, מול שותף פלשתיני שמיגר את הטרור, כשיש בצידו דרישה ישראלית לתמורות פלשתיניות הדדיות. אחרים חשבו שאפשר היה לקדם את היוזמה, אך שצריך היה לתאם אותה מראש עם האמריקנים, ולהתנות את פרסומה בקבלת תמורות מתאימות מצד ארה"ב.

כך או כך, השיקולים הללו כבר מאחורינו. אני לא הייתי יוזם דווקא את המהלך הזה, אבל המהלך הזה כבר יצא לדרך. ראש הממשלה הכריז בפומבי על היוזמה והציג את עיקריה לממשל האמריקני ולגורמים בינלאומיים אחרים. היוזמה היא עובדה קיימת, ואליה אנו צריכים להתייחס. בפנינו שלוש אפשרויות: לקבל את היוזמה כפי שהיא, לדחותה עקב סיכוניה ומחיריה עד השגת הסדר הקבע, או להסכים לה—אך רק אם נחזק אותה בתמורות בטחוניות ומדיניות.

ראש הממשלה אמור לצאת בקרוב לוושינגטון. בנקודת זמן זו, לאחר שהוא כבר העלה את יוזמתו על סדר היום הציבורי והבינלאומי, הדבר הנכון הוא לתת לו הזדמנות לצאת ולחזור עם התמורות הנדרשות.

ובכן, מה הן התמורות הנדרשות ומדוע הן חיוניות? מעבר לעניין הערכי של עקירת ישובים, דבר קשה ומכאיב מאין כמוהו שעוד אתייחס אליו, אנו חייבים לתת את דעתנו לסכנה המוחשית שהטרור יגבר כתוצאה מפינוי ישובים בעיצומה של מתקפת טרור.

כבר ראינו שהטרור נסוג כשהוא סופג תבוסות ושהוא מתקדם כשהוא צובר ניצחונות. הטרור הפלשתינאי נסוג תחת המכות החזקות שספג מאיתנו במבצע "חומת מגן", הטרור של קדאפי נסוג תחת המכות האמריקניות שספג בשנות ה – 80, וכו'.

וההיפך גם הוא נכון: ניצחונות הטרור משלהבים את רוחו ומגבירים את פעולתו. הנסיגה הסובייטית מאפגניסטן הולידה את אל-קאעידה; האופן החפוז של הנסיגה מלבנון תרם להתפרצות האינתיפאדה; ובכך אני חושש, שההודעה של ממשלת ספרד החדשה שהיא מוציאה את כוחותיה מעיראק, ימים אחדים בלבד לאחר הפיגוע הנורא במדריד, תתרום להתגברות הטרור באירופה ובעולם.

הסכנה היא שהנסיגה החד צדדית תגביר את הטרור בשתי דרכים: א. היא תחזק את היכולות של הטרוריסטים. הם יקבלו בסיס רציף ורחב יותר לפעולתם, ואולי גם דרכי גישה להכניס לשטחם כוחות ואמצעי לחימה נוספים. ב. היא תחזק את המוטיבציה של הטרוריסטים. הרי כבר היום הם אומרים: הטרור הוציא את ישראל מלבנון, הטרור מוציא את ישראל מרצועת עזה, הטרור יוציא את ישראל מיו"ש, ובסופו של דבר – הטרור יוציא אותנו מכל שאר חלקי המדינה.

אמירות אלה, המלובות ע"י כלי התקשורות הפלשתינים, מחלחלות עד לאחרון התושבים הפלשתינאים ביש"ע ומוסיפות שמן למדורות הטרור.

אי אפשר לשקול נסיגה כלשהי בלי לתת מענה מספק לשתי הסכנות הללו. כדי למנוע את התחזקות היכולות של הטרור לאחר הנסיגה, נצטרך להבטיח, לפחות עד שיושג פתרון מדיני, שכל המעברים הבינלאומיים - היבשתיים, האוויריים והימיים – יהיו בשליטתנו המלאה. אחרת יזרמו לעזה כוחות רבים של הטרור העולמי עם כלי נשק מסוכנים בהרבה מאלה שידענו עד כה.

אך גם אם נוסיף לשלוט במעברי הרצועה, אין שום בטחון שהטרור לא יוסיף להכות בנו משם, למשל באמצעות רקטות, טילים וקטיושות. ונצטרך חופש פעולה בטחוני מלא לפעול נגד הטרור בכל מקום שהוא. ועל כן נהיה זקוקים לגיבוי דיפלומטי אמריקני במועצת הביטחון של האו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים, שינסו לחבל בצעדים שלנו להגן על אזרחינו.

נצטרך גם להגן על אזרחי ישראל מהתגברות אפשרית של הטרור שמקורו ביו"ש, שיקבל חיזוק מוראלי עצום כתוצאה מהנסיגה מרצועת עזה. על כן עלינו להשלים את בניית הגדר ביו"ש- לפני יציאה כלשהי מרצועת עזה, וכמובן שלפני פינוי ישוב כלשהו ביו"ש. מסיבות בטחוניות, התוואי של הגדר חייב לכלול את גושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש – גוש אריאל המורחב, גוש עציון, מעלה אדומים וכן כביש 443 מתל אביב לירושלים המאוחדת. רק כך נוכל לתת הגנה נאותה לכל אזרחי המדינה, ובהם רבבות ישראלים החיים בגושי ההתיישבות.

ואכן, בניית הגדר בתוואי הראוי משיגה אפקט כפול. מחד היא בולמת פיזית את התקפות הטרור, ומנגד היא פוגעת במוטיבציה שלו ומוציאה את הרוח ממפרשיו. כי בגזרה אחת אנו אמנם מפנים ישובים, אך בגזרה אחרת אנו מחזקים אותם.

קשה לפצות על עקירת ישובים, על צער עזיבת בית, על הריסת מפעל חיים, על נטישת נופים שילדים גדלו בתוכם וצמחו לחקלאים המעבדים את אדמתם. המינימום שאנו יכולים לעשות הוא שבשעה שאנו מפנים התיישבות אחת אנו מבססים התיישבות אחרת. זוהי הדרך היחידה לצמצם את הנזק המוסרי, המדיני והבטחוני שבעקירת ישובים. הטרור הפלשתיני רוצה להכריח אותנו לא לבנות גדר בכלל, או לבנות אותה בקווי 67. כשאנו בונים גדר בטחונית סביב גושי הישובים, אנו שולחים מסר ברור שלא נכנע לתביעותיו. הטרור לא מגרש אותנו מכאן.

הצעד החד-צדדי של סיום בניית הגדר סביב גושי הישובים ביו"ש לפני הנסיגה הוא איפא תנאי משלים הכרחי ליציאה החד צדדית מרצועת עזה. עלינו להשיג הבנה אמריקנית לצעד זה, כדי לסייע בביסוס קווי בטחון למדינת ישראל.

אך אין די בצעדים שציינתי. לכל היותר הם מצמצמים את הסיכון הביטחוני שבנסיגה ומקזזים את הנזק המדיני שבה. עדיין נשארת האפשרות הריאלית שהטרוריסטים הפלשתינים – ועמם טרוריסטים של חיזבאללה, אל קאעידה וארגוני טרור אסלאמי אחרים – ירקדו על גגות הישובים המפונים, משולהבים באמונתם שהדרך לאשקלון ויפו סלולה בפניהם.

חשוב על כן להבהיר להם שהם לא ניצחו, ושלעולם לא ינצחו אותנו - - כלומר שלעולם לא יוכלו לממש את החלום שלהם להשמיד את ישראל.

על כן הכרחי ללוות את הנסיגה מרצועת עזה בהצהרה אמריקנית ברורה ורשמית של התנגדות לזכות השיבה. הגיע הזמן לעקור מן השורש את הפנטזיה המורעלת והמרעילה הזאת. כל עוד היא קיימת, אפילו כאפשרות רחוקה, היא משלהבת את הטרור הפלשתינאי ומפיחה בו רוח חיים.

לא הייאוש מקיים את הטרור הפלשתיני, שתקף אותנו שנים רבות לפני 67' וגם עשרות שנים לפני 48', אלא התקווה --לחסל את הציונות, ולסלק אותנו מכאן. ולכן כדי לחסל את הטרור הפלשתיני צריך קודם כל לחסל את התקווה שבאמצעות הטרור ניתן יהיה להשמיד את ישראל ולממש את זכות השיבה.

ומי בכלל מעלה על דעתו שזכות השיבה יכולה להיות נושא להסדר הקבע? חיסולה של מדינת היהודים אינו נושא למשא ומתן. נקודה.

בסיכון שביוזמה מקופל גם סיכוי – סיכוי -- להבטיח דברים אחרים שחשובים לנו. מכיוון שהמהלך כבר יצא לדרך, זאת צריכה להיות עמדתנו: אין נסיגה בלי תמורה הולמת. ותמורה זו חייבת לכלול שלושה תנאים קונקרטיים הכרחיים, שאני מדגיש ומסכם אותם:

1. התנאי הראשון הוא סידורי בטחון וחופש פעולה ביטחוני, ובראשם השארת המעברים היבשתיים, הימיים והאוויריים בשליטה ישראלית מוחלטת. אסור לנו לאפשר גבולות פרוצים, שדרכם יגיעו לרצועה טרוריסטים מכל קצווי תבל, שיזרמו לעזה ויהפכו אותה לביסוס טרור נגד ישראל ושאר העולם. לשם כך יש להבטיח במישור הבינלאומי חופש פעולה ישראלי מלא בסיכול הטרור. זהו תנאי שהממשל האמריקני יכול, וצריך, להסכים לו.

2. התנאי השני הוא השלמת בניית גדר הביטחון ביו"ש, הגדר שתעניק ביטחון לישראל. גדר זו צריכה לכלול בתוכה את כביש ירושלים – ת"א 443 , את גוש אריאל המורחב, מעלה אדומים וגוש עציון – ריכוזי רוב הישראלים ביו"ש. אלו ערים וישובים שהם בשר מבשרה של ישראל, וקו ראשון בהגנה על נתניה ותל אביב, כפר סבא וירושלים. אין כאן בעיית תקציב. האוצר מעמיד לרשות השלמת הגדר כל מה שיידרש עד השקל האחרון. ולפני שתושלם הגדר מהגלבוע עד שיפולי הר חברון עם גושי הישובים בתוכה – אין לסגת ולו סנטימטר אחד ברצועת עזה. זהו תנאי חיוני לבטחון היומיומי של תושבי ישראל – תנאי שהממשל האמריקני, המודע היטב לסיכונים שבטרור, יכול, וצריך, להסכים לו.

3. התנאי השלישי הוא התנגדות אמריקנית רשמית ופומבית לזכות השיבה, שפירושה השמדת ישראל. מחיקת זכות השיבה מעל סדר היום הבינלאומי תשלול מהפלשתינאים כל סיבה לרקוד על הגגות. כשהמעצמה החזקה בעולם מתייצבת עם ישראל בעניין זה המסר לפלשתינאים הוא ברור וחד משמעי: הם יבינו שישראל אולי נסוגה מרצועת עזה, אבל שהם יצטרכו לסגת מהפנטזיה שלהם. התנגדות אמריקנית לזכות השיבה – גם היא תנאי שהממשל האמריקני יכול, וצריך, להסכים לו.

שלושת התנאים הבסיסיים הללו: 1. שליטה ישראלית מלאה במעברים, 2. השלמת הגדר סביב גושי ההתיישבות לפני התחלת נסיגה כלשהי. 3. התנגדות אמריקנית רשמית לזכות השיבה – הם חבילה אחת. אי אפשר להביא רק אחד או שניים ואי אפשר למסמס או לרכך רק אחד מהם. אם שלושת התנאים לא יתקיימו במלואם – לא אוכל לתמוך, ולא רק אני. רוב הציבור מבין שאסור לנו "לצאת פראיירים" מהמהלך – לקבל טרור תמורת נסיגה. אין נסיגה ללא תמורה הולמת.

רק לפני שבוע שמעתי מנציגים אמריקנים שאסור שהמהלך המוצע יביא לעידוד הטרור. אלמלא הייתי מאמין שאפשר להשיג מארצות הברית תמיכה לשלושת התנאים שפרטתי, הייתי מתנגד ליוזמה כאן ועכשיו. אבל אני מאמין שאם נעמוד יחד מלוכדים על תנאים הכרחיים ויסודיים אלה. נוכל להשיג להם הסכמה אמריקנית.

כי במובן מסוים זהו רגע מיוחד: ארה"ב מתנסה בעצמה במתקפות טרור רצחניות. כשם שחרף רצונה, היא אינה יכולה לעזוב את עיראק בלי התנאים הדרושים להתגבר על כוחות הטרור שם, כך היא תבין שגם אנו לא נוכל לעזוב את רצועת עזה בלי התנאים הדרושים להתגבר על כוחות הטרור כאן.

בתכנית היציאה מרצועת עזה, ישראל אינה יכולה להראות כמי שמתקפלת, בורחת תחת אש ומעניקה פרס לטרור. אם המהלך שיזם ראש הממשלה יעשה באופן שגוי – הוא יחליש את ביטחוננו ובכך יסכן את עתידנו. אם הוא יעשה באופן ראוי –ניתן לבלום את הסכנות ולענות על האתגרים שעומדים בפנינו.

אני מאמין שאם יתקבלו התנאים שהעליתי כאן, רובנו הגדול נוכל לתמוך במהלך שיזם ראש הממשלה.