אסור להמשיך עם הדרך של ההתכנסות

10.07.06 כנסת בנימין נתניהו,

גברתי היושבת-ראש וחברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להבהיר – הליכוד והאופוזיציה נותנים גיבוי מלא לפעולה הנוכחית של צה"ל נגד גורמי הטרור בעזה. אמרתי זאת לראש הממשלה ביום הראשון של הפעולה, והעמדה שלנו לא השתנתה. אנחנו מחזקים את צה"ל ומפקדיו, וחייליו, במשימה החשובה הזאת.

אנחנו נותנים גיבוי מלא לפעולה הצבאית של הממשלה, אבל באנו כאן היום להביע התנגדות מלאה לפעולה המדינית של הממשלה, או לפחות לתוכנית המדינית שמציג ראש הממשלה, דהיינו המשך תוכנית ההתכנסות.

מר אולמרט הודה היום, ואני מצטט אותו: "מאז ההתנתקות באוגוסט, לא היה יום אחד של מנוחה עבור אזרחי ישראל". מאז ההתנתקות לא היה יום אחד של מנוחה.

אי-אפשר, היום, להתעלם ממה שאומר ראש הממשלה. הסיפה של ההתנתקות, או הרישה של הקסאמים, הוא דבר קשה מאוד שמחייב חשבון-נפש. והיום רבים במדינת ישראל מבינים שההתנתקות היתה גורם משמעותי, גורם מכריע, בחיזוק החמאס ועלייתו לשלטון.

נכון שהיו גורמים אחרים, כמו השחיתות הפושה ברשות הפלסטינית, אבל אין שום ספק שהנסיגה החד-צדדית של ישראל – ללא שום תמורה, ללא סידורי ביטחון, ללא הסכם מדיני – היתה הגורם המכריע בעלייתו של החמאס לשלטון. ברחוב הפלסטיני שאלו שאלה פשוטה: למה ישראל נסוגה? התשובה: בגלל הטרור. מי חולל את הטרור? החמאס; למי מגיע הקרדיט הפוליטי? החמאס; מי קיבל אותו? החמאס.

לא רק החמאס עלה לשלטון. לא רק הוא נכנס לניהול הרשות הפלסטינית. נכנסו גם כלי נשק קטלניים הרבה יותר ממה שהכרנו; נכנסו גם אמצעים לייצור כלי נשק קטלניים יותר; נכנסו גם מומחים לייצור אותם כלי נשק קטלניים.

ולכן, אחרי שספגנו 600 קסאמים על שדרות ויישובי הנגב המערבי, נחת לפני ימים אחדים קסאם – קסאם ראשון – בלב אשקלון. אגב, מדובר בטיל ששוגר מחורבות של אחד היישובים שלנו, שהחרבנו אותו בצפון הרצועה. שמעון פרס אמר שעל החורבות הללו, הפלסטינים יקימו כפרי נוער, - אני אמרתי שהם יקימו שם אתרי שיגור לטילים שיונחתו על אשקלון.

כותרת היום בעיתון, אני מקריא למי שלא ראה: "באשדוד ובקרית גת נערכים לטילי גראד". חשוב, משום שהמקור לידיעה הזאת הוא קצין בכיר במערכת הביטחון, שגם הוא מצוטט בכתבה הזאת. אני מצטט אותו: "ארגוני הטרור מגבירים את המאמץ לשגר טילים שמאיימים על אזור גדול בהרבה – טילי גראד. הערים הבאות שעלולות לספוג ירי מן הרצועה הן: אשדוד, קרית גת ואופקים"

גברתי היושבת-ראש, לא אני וחברי באופוזיציה אומרים את זה. אומר את זה קצין בכיר בצה"ל. זה נכון שאמרנו את כל זה. אמרנו את כל זה, בזמנו, והלוואי והיינו מתבדים, אבל רבים היום בציבור – רבים מאוד – מתפכחים ומבינים היום על מה דיברנו ועל מה התרענו אז. רבים בציבור, אבל כנראה שהרבים הללו אינם כוללים אדם אחד, וזה את ראש הממשלה, את מר אולמרט.

אני שומע את ראש הממשלה אומר היום: "לא שיניתי את דעתי בעקבות האירועים האחרונים, אני מתכוון להמשיך בהתכנסות". ראש הממשלה לא למד דבר? לא למד כלום? לא למדת שכשאתה מוסר שטחים לחמאס אתה מחזק את החמאס? לא למדתי שהשטחים שאנחנו מוסרים לחמאס לא הופכים לכפרי נוער, אלא לאתרי שיגור של טילים נגד ערינו ואזרחינו? לא למדת שלתוך השטח שמסרנו נכנס נשק הרבה יותר קטלני? לא למדת את כל זה?

אבל בבית הזה ובציבור כן למדו את זה. אני חייב לומר שבתוך האולם הזה נוצרה הבנה רחבה משמאל ומימין שאסור להמשיך עם הדרך של ההתכנסות, כי את משטר החמאס צריך להפיל ולא לחזק. צריך לחזק את המתונים ולא את הקיצוניים. אם אנחנו רוצים מתונים שותפים, בסופו של דבר לייצב את הביטחון, לנהל איתם תהליך מדיני, להגיע איתם יום אחד להסדרי שלום, הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות זה להמשיך בדרך העוועים הזאת של ההתכנסות.

ההתכנסות עושה את ההפך הגמור. ולכן מי שמתנגד להתנתקות היום זה אבו-מאזן. מי שמתנגד להתכנסות היום זה ירדן. מי שמתכנס להתכנסות היום זה המתונים בעולם הערבי והמוסלמי. מי שתומך בהתכנסות זה איראן והחמאס. הם רוצים את זה. היום באירופה, באמריקה – תראה, הם לא אומרים לא, קשה להגיד לא - חלק אומרים לא - כי הם מנומסים. לכן כשראש הממשלה בא לשם ומציע לפרק יישובים, נו, אז מה הם יגידו לו שלא יפרק יישובים? הם אומרים לו: תראה, זה אולי בעייתי. לפעמים ההתנגדות מוסווית כהסתייגות, אבל זאת התנגדות.

לכן, כשראש הממשלה אומר, ואני מצטט אותו: "זה יביא לגבולות בטוחים שיוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית", אני אומר לך, ראש הממשלה, לא בטוחים, לא מוכרים, אף אחד לא מכיר בזה. אז מה תשיג בהתכנסות שאתה ממשיך לדבר עליה באיזה מנטרה חוזרת, והיא אמורה להגן עליך, היא אמורה לשמור על ממשלתך, לשמור על שלטונך. מה עשית בהתנתקות הזאת? חיזקת את החמאס, קירבת את הטילים, וגם לא יכירו בגבולות הנסיגה. ומה יישאר לנו אחרי שתמסור את כל השטח הזה? מה יישאר כדי לנהל משא ומתן בבוא היום, כשהחמאס ייפול, בעזרת ה', ותקום הנהגה פלסטינית? כך אנחנו מקווים, שתהיה הנהגה שאפשר לנהל איתה משא ומתן לשלום. על מה תנהל איתה משא ומתן לשלום, על כפר סבא, על רעננה? על מה?

לכן, חברי הכנסת, אין שום היגיון להמשיך בקו הזה, לא בשום זמן, אבל בייחוד לא בעת הזאת, לא בשיא הלוחמה, משום שהדיבורים של ראש הממשלה שהוא נחוש להמשיך בהתכנסות מפיחים רוח של תקווה במפרשי החמאס והג'יהאד ושאר צוררי ישראל. הם שואבים עידוד מהדברים שראש הממשלה אומר היום.

האבסורד כל כך זועק בעניין הזה שאפילו בתוך הממשלה, בתוך המפלגה של אהוד אולמרט, כבר שומעים קולות של התפכחות, אפילו קולות של התנגדות. שר אחד, השר שטרית, כבר מביע בגלוי התנגדות. הוא אומר שאסור להמשיך בדרך הזאת. אבל היום שמעתי שר נוסף, את השר בוים, אחד ממקורביו של ראש הממשלה, שאמר: ההתכנסות אינה רלוונטית כרגע. הייתי שמח אם הוא היה מוחק את המילה "כרגע", אבל לפחות שר בממשלה אמר שבעת הזאת הדבר האחרון שצריך לעשות, זה להציע את התכנית הזאת שרק נותנת לחמאס דלק.

אבל ראש הממשלה ממשיך בשלו, תוך התעלמות מוחלטת מן המציאות, התעלמות מוחלטת מן התוצאות. הייתי אומר לו: לפחות תיישר קו בתוך הממשלה שלך. אבל חברי הכנסת, אנחנו יודעים שזה יהיה קשה, כי שרים בממשלה כבר איבדו אמון בקו של ראש הממשלה. אני יודע שרבים בציבור כבר איבדו אמון בממשלה הזאת, בעומד בראשה, ובקו שהוא מוביל את מדינת ישראל.

על כן אני מבקש מהכנסת לתת ביטוי, מוקדם, לאי ההסכמה הזאת. ייתכן שהיום אי-האמון הזה לא יעבור פה, בתוך כותלי הבית, אבל הוא כבר עושה את דרכו – הוא עושה את דרכו מהשפלה, הוא עושה את דרכו מכפר סבא, הוא עושה את דרכו משדרות, הוא מטפס בהר, הוא יגיע ויחנה פה אל מחוץ לכותלי הכנסת, וזו רק שאלה של זמן שמה שאני מבקש היום מהכנסת, הכנסת תבצע, ובצדק, כי הממשלה הזאת, עם ההתכנסות, אינה ראויה לאמון.