התקציב, הבחירות, והאזרח הקטן
מאמר מערכת אומדיה
10.01.062006
יכולה להיות עם תקציב מסודר אם פוליטיקאים יעמידו את האינטרס הציבורי בראש כפי שתפקידם מחייב. עומס המס, ועומס העוני לא ישתנה בגלל תקציב זה, אך אין צורך באי יציבות נוספת במדינה שאינה יציבה גם כך. מאמר מערכת אומדיה
קריאתו של יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו לסיעות הכנסת לתמוך בתקציב המדינה למרות חילוקי הדעות ביניהן עשויה לפתוח פתח לפוליטיקה בריאה ובוגרת יותר. זה נכון שכל מפלגה יכולה למצוא בתקציב הנוכחי נושאים שאינם עפ"י האג'נדה שהיא מציגה לציבור: מעט מדי קיצבאות, יותר מדי קיצבאות, יותר מדי כסף לבטחון, פחות מדי לחינוך ועוד. אישור התקציב מלווהבדר"כ במאבק פוליטי עז, שבו מנסה כל אחת מהמפלגות להשיג תקציב גדול ככל האפשר למשרדיה ולגופים הנתמכים על-ידם.
החוק קובע, שאם חוק התקציב לא אושר לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם. המשך ישומו של תקציב ישן פוגע במשק מכיוון שלא ניתן לבצע בו שינויים חשובים ולהתאימו לצרכי המדינה והציבור. לפי טענת האוצר כולל התקציב הקלות רבות לשכבות העניות לעומת תקציב 2005. כך שבכל מקרה המפלגות "החברתיות" לא "יעזרו" לחלשים על ידי הכשלת התקציב (כי תקציב 2005 היה יותר "קשה" מבחינה חברתית- לשיטתן).
ניתן גם להניח שאם התקציב לא יאושר לפני הבחירות, יעבור עוד זמן רב, עד שיאושר לבסוף, כך ששנת התקציב 2006 עלולה להיות שנה אבודה למשק מבחינת רפורמות ושינויים תקציביים. הממשלה החדשה שתיבחר בסוף חודש מרץ, תתחיל לתפקד, במקרה הטוב, רק בתחילת חודש מאי, ותיאלץ להתבסס על העבודה שכבר נעשתה על התקציב. זאת משום שלא יהיו בידיה זמן ומשאבים המספיקים להכנת תוכנית תקציב חדשה, שכן להכנה ראויה של תוכנית כזו דרושה כחצי שנה.
אישור התקציב עכשיו אינו עניין של מאבקי אופוזיציה-קואליציה מכיוון שהבחירות ממילא בפתח. זהו עניין של שימת האינטרס הציבורי בראש מעייניו של הפוליטיקאי, כפי שתפקידו מחייב. כפי שכתבנו או הדגמנו במאמרים אחרים, (ראה עוד מאמרי אומדיה: "מיהו עני", "פתרונות המפלגות לבעיית העוני", "קטל המס"), ראוי יהיה בכל מקרה להעמיד את עיקרי השיטות הכלכליות המיוצגות ע"י המפלגות ומשמעותן, לדיון מקיף לשפיטת הציבור. עומס המס שמשיתה המדינה על האזרח לא ישתנה קרוב לוודאי בעקבות תקציב זה, וכך גם עומס העוני. אך לטובת האזרח, וודאי שאין צורך באי יציבות נוספת במדינה שאינה יציבה דיה גם כך, ושומה על כל מנהיגי המפלגות לדעת זאת ולפעול בהתאם.