| ישראל - האנומליה הכלכלית של המערב
ישראל - האנומליה הכלכלית של המערב סבר פלוצקר ynet 19.03.04 ד"ר דן בן-דוד, ה"דון-קישוט" של הכלכלנים, שנלחם בטחנות הרוח של הממשלים האטומים בישראל, אומר כי נתניהו הוא הראשון שמיישם את ההמלצות שהגיש; וגם כמה מילים על עסקת מתב-פרטנר לפני ארבע שנים הונחה על שולחן הממשלה, ממשלת אהוד ברק, חוברת תרשימים פשוטה בעטיפת פלסטיק: "עדיפויות לאומיות בתחום הכלכלי-חברתי". מחבריה היו הפרופסורים לכלכלה ולחברה אלחנן הלפמן, חיים בן שחר, אפרים צדקא, דני צידון, יוסי שביט. את עבודת הצוות ריכז ד"ר דן בן-דוד. החוברת הציגה את הבעיה הכלכלית של ישראל במשפט מפתח אחד: "צמיחה נמוכה המלווה בהגברת אי-השוויון". פרופ' הלפמן, חתן פרס ישראל במדע הכלכלה, חידד את המסר בראיון הבלעדי שהעניק אז ל"ידיעות אחרונות": "הגידול באי-השיוויון הכלכלי והצמיחה האיטית של הכלכלה הישראלית הם שתי פניה של אותה הבעיה. אי-שיוויון מעמיק בולם את הצמיחה ובלימת הצמיחה מעמיקה את אי-השוויון וחוזר חלילה". זה לא שצמחנו מהיר מדי ולכן התרחבו הפערים בחברה הישראלית. הפערים התרחבו משום שצמחנו לאט מדי. הפרופסורים הציעו חבילה של צעדים שנועדו להפוך את המגמה: להגביר את הצמיחה ולהוריד את אי-השוויון. הם המליצו על רפורמה במשטר הקיצבאות הסוציאליות כדי לעודד יציאה לעבודה ולהקטין את התלות בתשלומי הרווחה. הם המליצו על שינוי מבני בהכשרה מקצועית כדי לשדרג את הכישורים של עובדים מעוטי השכלה ומיומנות. הם המליצו על צמצום ההוצאה לחינוך כדי לייעלו. הם המליצו על השקעות בתשתיות המחברות את הפריפריה עם המרכז ועל פעולה תקיפה להקטנת מספר העובדים הזרים. המסמך שהכינו הפרופסורים נדון בישיבת ממשלה דחוסה ועצבנית, יחד עם דו"ח מבקר המדינה והרפורמה במס הכנסה. סוכם על המשך הדיון, אך ההמשך לא בא. בסיום הראיון ל"ידיעות אחרונות" הזהיר פרופ' הלפמן: "אם המדיניות הכלכלית והחברתית תתגלגל כמו שהיא מתגלגלת, יעמיק אי-השיוויון הכלכלי, יגדלו המיסים ותשלומי הסעד והצמיחה תואט, עד שלא נצמח כלל ונגיע לסף הפיצוץ החברתי". נבואת הזעם של הלפמן התגשמה במלואה: המגמות השליליות שתוארו במסמך הפרופסורים מאביב 2000 התחזקו והתעצמו. התוצר לנפש ירד מאז בכ-7% ואי-השיוויון בהכנסות הפך לפער קטסטרופלי. העוני הגיע לכל אזרח חמישי. אחד ממחברי המסמך שלא התייאש מפעילות ציבורית ולא הירפה מהלחץ על מקבלי ההחלטות הוא ד"ר דן בן-דוד מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב. הוא הרחיב והעמיק את הממצאים, חיבר ניירות עמדה, פירסם מאמרים, הירצה, נלחם. החודש השלים, עם עוד שלושה מרצים מאוניבריסטת תל-אביב (אבנר אחיטוב מהחוג לכלכלה, נח לוין-אפשטיין מהחוג לסוציולוגיה וחיה שטייר מהחוג ללימודי עבודה) תוכנית מיתאר שאפתנית לשיפור מצב התעסוקה בישראל. שורשיה של התוכנית נטועים עמוק במסמך הפרופסורים מלפני ארבע שנים. בין המלצותיה: מיסוי בשיעור אחיד ונמוך על כל הכנסות המשפחה מכל המקורות, הנהגת מס הכנסה שלילי, הנהגת יום לימודים ארוך - על חשבון הוצאות כושלות ובזבזניות של משרד החינוך - ובנייה מחדש של מערך השלמת ההשכלה ושידרוג ההכשרה המקצועית. עד לא מזמן נראה בן-דוד כדון קישוט של הכלכלנים, לוחם בודד בטחנות הרוח של הממשלים האטומים בישראל. נתניהו הוא שר האוצר הראשון, אמר לי השבוע בן-דוד, המיישם חלק משמעותי מההמלצות שהגשנו ב-2000. פחות עובדים זרים, פחות מס הכנסה, פחות הוצאות ממשלה, יותר תמריצים לעבודה ויותר כסף לתשתיות. "אילו ממשלת ישראל היתה מורידה את הוצאותיה האזרחיות לרמות מערביות, אפשר היה להקטין את נטל המס השנתי בכ-7,000 שקל בממוצע למשפחה", אומר בן-דוד. "ישראל היא האנומליה הכלכלית-חברתית של המערב, שלא תוכל לשרוד לאורך זמן". או שתבריא, או שתקרוס. העבודות שהוגשו לברק (19.03.04, 14:15) |
The Case Agianst Israel's Enemies by Alan Dershowitz 
Coming from England and particularly from the BBC, MUST BE SEEN VIDEO! ANOTHER MUST SEE VIDEO |